בס"דהיי,בדיוק אתמול התקשרו אלי מהבית מרקחת להגיד לי שזה הגיע, אני חושבת שזה לקח רק שבועיים מאז שהזמנתי, אז יכול להיות שלא תתצטרכי לחכות הרבה.אני כ"כ מבינה את התסכול שבתשובה "יש לך מעי רגיז, תלמדי לחיות עם זה.." גם לי הרופאים אמרו בהתחלה שזה מעי רגיז, אבל מה שאת אומרת יציאה פעם בשבוע-שבועיים זה בעצם מאוד דומה למצב שלי.. האם זה היה מצב קבוע או שמדי פעם היו תקופות באמצע שזה היה משתנה? (משתנה, הכוונה בלי משלשלים, כמובןהאם הלכת לקבל כמה חוות דעת? איזה בירור עשית? הרי הבעיה שלנו היא יותר בעיה תפקודית מאשר מחלה אורגנית, האם עשית בדיקות תפקודיות, כגון: זמן מעבר במעי הגס, דפקוגרפיה, מנומטריה, אולטראסאונד פריאנלי, חוקן בריום?בעזרת בדיקות אלה אפשר לאתר איפה בדיוק הבעיה בחוסר ההתרוקנות - אם זה כל המעי לא מתפקד או שיש רק הפרעה ברקטום.במה מתבטאת העצירות שלך? האם את מרגישה צורך וזה פשוט לא יוצא בשום אופן, או שאת יכולה להתסתובב ימים שלמים בלי להרגיש אפילו שום צורך ליציאה, אבל הבטן, כמובן נפוחה וכואבת? אני שואלת את זה, כי אם רוב הזמן את כן מרגישה צורך ממשי ליציאה, אבל זה פשוט תקוע ובשום אופן לא יוצא, אז במקרה זה סביר להניח שהמעי עובד טוב וישנה רק הפרעה ברקטום עצמו, אבל אם את יכולה לעבור ימים ושבועות בלי אפילו להרגיש צורך ממשי ליציאה, מלבד הרגשה לא נוחה ואף כואבת בבטן, אז זה יכול להיות קולוניק אינרשיהאני מניחה כי עשית כבר קולונסקופיה? האם גם לך קרה שהמרוקן שנותנים לשתות כהכנה פשוט נשאר בפנים? זה פשוט מעניין אותי לשאול כמה שיותר אנשים עם עצירות אם זה קרה להם גם, כי זה יכול לעזור לי לברר אם אכן המצב שלי קיצוני שמצדיק ניתוח, או שיש עוד אנשים שהחומר הזה פשוט לא משפיע עליהם? מעניין.... כל הבעיות של חוסר זיכרון וחוסר ריכוז התחילו אצלי בדיוק באותו זמן שבעיית העצירות הופיעה!! את חושבת באמת שיש קשר? לגבי הסיפור שלך... בגלל שאת מדווחת על כאבים בבטן תחתונה, יש סיכוי לא קטן שאצלך זה רק הפרעה ברצפת האגן - כלומר ברקטום בלבד. אני מאוד מקווה שזה כל הסיפור אצלך. האם עברת לידות? האם הן היו טראומטיות? אם עדיין לא עשית את הבדיקות שרשמתי לך, אני ממליצה לך מאוד לעשות אותם, ואם רופא הגסטרו שלך לא משתף פעולה, אפשר ללכת לרופא אחר, אני הלכתי דרך המושלם למבין הרופאים הכי טובים בארץ ופשוט ביקשתי את הבדיקות האלה. גם לי הרופא הנוכחי שלי הציע ציפרלקס, אבל אני לא מוכנה. אין בזה שום בושה, אבל אני עדיין לא חושבת שאני זקוקה להם.באופן כללי ובקצרה, אחרי שכורתים את המעי הגס, יש תוצאה של שילשולים מרובים, מכיוון שהמעי הגס תפקידו לספוח את כל המים מהצואה ובכך למצק אותה וכשאין מעי גס, אין מה שימצק את הצואה. אבל המעי הדק לומד עם הזמן לעשות גם את התפקיד הזה ואחרי כמה חודשים בעיית השילשולים אמורה להתמתן.מצאתי פורום עם עשרות בנות שעברו כריתה של המעי הגס עקב עצירות כרונית קשה ורוב התוצאות הן די מוצלחות, שזה מעודד, אבל יש גם סיפורים עצובים שזה לא הצליח ויש גם - אולי 10% מהבנות שבסופו של דבר לא הייתה להן ברירה והיו צריכות לעבור לסטומה לכל החיים.לי עדיין אין ממש תאריך לניתוח. הייתה התייעצות לפני כחודש וחצי של 5 רופאים שדנו על המקרה שלי והם אמרו שאכן יש מקום לניתוח, אבל הם רוצים שאני אראה פסיכיאטר קודם שיאשר שאני כשירה ויציבה נפשית לעבור ניתוח כזה. פשוט עוד לא חזרו אלי לגבי קביעת פגישה עם הפסיכיאטר וזה לוקח כבר יותר מדי זמן.הייתי מאוד שמחה לדבר איתך, אם את מרגישה נוח עם זה.. הטל שלי 0503091239סליחה על המגילה..